*3785

24 שעות

תחושת חוסר אונים ממלאת אותנו,
בעת פטירת יקיר, קרוב ובן משפחה אהוב

בשעה קשה זו, כל אחד זקוק לתמיכה,
אוזן קשבת ומישהו אכפתי,
שידאג ויטפל בכל צרכי האבלות

ללא דרישת תשלום

נסנכרן בין כלל הגורמים הרלוונטיים

וניתן לך ולמשפחתך מענה מקסימלי בשעה זו

מענה טלפוני 24 שעות
לשאלות הלכתיות ומנהגים

ספר תורה
לבית האבל

רב יועץ
מלווה לשבעה

סיוע בניסוח
ובעריכת הספדים

הנחיית ועריכת
טקס ההלוויה

שירותי קבורה
וסיוע מול החברה קדישא

הדלקת נר נשמה
בכל יום הפטירה

עריכת
תיקון הנפטרים

עריכת אשכבה בציונו
של רבי שמעון בר יוחאי

רבנים ללימוד משניות
המסוגלות לנשמת המנוח

רב מרצה
לאזכרות

רב לאמירת קדיש
לכל שנת האבל

רוצה לדעת יותר על הארגון ועל העומדים מאחוריו? נשמח לספר לך במייל

יום הפטירה

אונן: הוא אדם שמת לו אחד משבעה קרובים שיש להתאבל עליהם, משעת הפטירה עד שעת הקבורה אדם זה פטור מן המצות, ואינו מתפלל ומברך, אבל קדיש יכול לומר. ואסור באכילת בשר ושתיית יין, וכן אסור ברחיצה ובלבישת בגדים מכובסים ובתספורת.

קריעה: האבל חייב לקרוע את בגדו. הקריעה צריכה להיות בעמידה, את הקריעה יעשה אדם אחר לאבל ויתחיל בסכין ואח"כ ימשיך האבל בידו. וצריך לקרוע משפת הבגד בצוואר לאורך הבגד לכיוון הלב. אולם על אביו ואמו יקרע מצד שמאל עד כנגד ליבו. ואבל על שאר הקרובים יקרע מצד ימין טפח – (כ10 ס"מ). ובקריעה חייבים בן איש ובן אישה. אם לא קרע כלל או שלא קרע מספיק חייב לחזור ולקרוע. אסור לתפור קרע זה חזרה אך ע"י סיכה אפשר לחברו. קורע רק את החולצה אבל גופיה, ציצית, חליפה, סודר, ומעיל א"צ לקרוע. לפני הקריעה יכול להחליף חולצה לחולצה אחרת ואח"כ יקרע.

חליצת מנעל: האבל אסור ללבוש נעלי עור, ולכן כל ימי השבעה ינעל נעלים מגומי או פלסטיק וכד'. ומשעת הקבורה צריך לחלוץ מנעליו אך יכול לחכות עד שיגיע לביתו ויחליף שם. נעלים שיש בהם רק רצועת עור אחת מלמעלה מותר ללבשם.

תפילין: כאשר יום הפטירה ויום הקבורה הם באותו יום, אין מניחים תפילין כלל אותו היום. אך אם נפטר ביום אחד ורק למחרת קברהו יניח תפילין אחר הקבורה בצנעה אך לא יברך, ולבני אשכנז אף אם עבר זמן בין יום המיתה לקבורה אינו מניח בו תפילין. ואם נפטר בשבת והקבורה הייתה ביום ראשון נקרא יום אחד ואין מניח תפילין.

סעודת הבראה: האבל אסור לו לאכול סעודה ראשונה משלו, לכן צריכים לדאוג לו לאכול אחר ההלוויה. והאוכל יהיה משל אחרים, אבל לשתות מותר. וסעודה ראשונה נקרא דווקא דבר ראשון שהוא אוכל, אבל אחרי זה אוכל מה שירצה. נהגו לאכול בסעודה ראשונה פת וביצה קשה.

ימי השבעה

ספירת ז' יום מתחילה מיום הקבורה.

ישיבה ע"ג קרקע: לא ישב ע"ג קרקע ממש אלא על שטיח מזרון או כיסא נמוך וכד' אבל לישון על מיטה מותר.

יציאה מביתו: כל שבעת הימים אין לאבל לצאת מביתו, אך אם רוצה לחזור לביתו כדי לישון כי אין מקום וכד' יכול לצאת ולחזור. וכן שאין מנין בביתו יכול לילך לבית הכנסת להתפלל.

רחיצה: אסור לאבל לרחוץ את כל גופו כל שבעת ימי אבלותו בין במים חמים בין במים קרים, אבל לרחוץ פניו ידיו ורגליו במים קרים מותר ובחמים אסור. בערב שבת לא ירחץ את כל גופו אלא רק את פניו ידיו ורגליו במים קרים. ודינים אלו בין איש ובין אישה, רק שפעמים באשה יש להקל לה ולכן ישאלו רב. ולאשה אסור להתאפר בימים אלו.

תספורת: אסור לאבל להסתפר ולהתגלח בכל הימים האלו.

ציפורניים: אסור לאבל לגזור ציפורניו בימים אלו, (היינו בכלי כל ל' יום)

כיבוס: אסור לאבל לכבס את בגדיו, ואפילו אחרים אסור להם לכבס בשבילו. וזה חל על כל סוגי הבגדים, וכן אסור לאבל ללבוש בגד מכובס או חדש כל השבעה, אבל בגדי זיעה הצמודים לגוף כגון גופיה לבנים גרביים וציצית מותר להחליפם אם הזיע בהם. וכן אסור לו להחליף מצעים.

אישות: האבל אסור ביחסי אישות כל שבעת הימים, אבל בשאר סוגי קירבה מותר. אך לא ישנו במטה אחת.

לימוד תורה: האבל אסור בת"ת, לכן ילמד הלכות אבלות קדיש ודברי מוסר.

עשית מלאכה: אסור לאבל לעשות מלאכה בכל שבעת ימי השבעה ולכן אינו יכול לעבוד. אבל מותר לו לקבל עבודה כדי לעשותה לאחר ימי אבלותו, ומלאכות שהם צורך הבית כגון לבשל לנקות ולסדר מותר לעשותם.

חל יום טוב בתוך ימי השבעה: אם בתוך השבעה הגיע יו"ט יכול לכבס בגדיו בערב החג, אבל ילבש מכובס רק אחר כניסת החג. וכן יתקלח אחר כניסת החג, כיון שבכניסת החג מפסיק את האבלות.

אבלות ל' יום

שלושים יום נספרים מיום הקבורה.

רחיצה: אחר השבעה מותר לרחוץ כל גופו ביו בצונן בין בחמין.

תספורת: אסור להסתפר ולהתגלח כל ל' יום וכן כל הסרת שער. ומותר להסתרק.. עבר ל' יום באבל על אביו או על אמו צריך שיגערו בו ויאמרו לו שיסתפר ורק אח"כ יכול להסתפר. אבל אם זה על שאר קרובים מותר ישר אחר ל' יום. וכל זה באיש. אולם אישה מותרת בתספורת לאחר שבעת ימי האבל.

ציפורנים: אסור לגזוז ציפורנים בין של ידיו בין של רגליו ע"י כלי כל ל' יום. אבל בפיו או ע"י ידיו מותר. ואם מסתיימים השלושים ביום שישי מותר לגזוז ביום שישי לכבוד שבת.

בגד חדש: מותר ללבוש בגד חדש לאחר השבעה,  ולבני אשכנז נהגו שלא ללבוש בגד מכובס ומגוהץ כל ל' יום, אבל אם לובש אותו אדם אחר שעה קצרה מותר אפילו אם מגהץ אותו.

שירים: כל ל' יום אסור לשמוע שירים. ואם זה אבלות על אביו או אמו אסור כל השנה.

יו"ט:חל יו"ט באמצע ל' יום, אם האבלות היא על אב או אם אסור עדין להסתפר או להתגלח, אבל אבלות על שאר קרובים מותר להסתפר בערב החג אחר חצות היום, כיון שהחג מבטל ממנו את איסורים אלו.

דינים הם רק בחגים ראש השנה יום הכיפורים סוכות שמחת תורה ושבועות.

בשבת, חול המועד, ובפורים בשני הימים יד' וטו' באדר, נוהג אבלות בצנעה.

י"ב חודש

יב' חודש

אבלות על אב או אם לגבי שמיעת שירים היא כל יב' חודש, וכן צריך לומר קדיש כל יב' חודש שזה תועלת גדולה מאוד לנפטר. אך אחר יא' חודש יש להפסיק שבוע אחד מלומר קדיש, ואחריו ימשיך לומר קדיש עד סיום היב' חודש.

אזכרה של יום השנה עושים ביום הפטירה, ואם השנה היא מעוברת, אם יוכלו יעשו אזכרה אחר יב' חודש וגם אחר יג', אבל אם אינם יכולים, יעשו בתאריך שנפטר אף שזה אחר יג' חודש.

לאחר השנה

יש לעשות אזכרה במשך כל שנה ביום הפטירה.  ובשנה מעוברת: אם הפטירה הייתה באדר רגיל עושים אזכרה באדר השני, אבל אם נפטר באדר א' יעשו האזכרה באדר א'. וכן כאשר חלה שנה מעוברת בתוך השנה, יש למנות יב' חודש ליציאה מהאבלות. החל מליל שבת שלפני תאריך הפטירה יאמר קדיש עד יום האזכרה. כגון אם חל יום האזכרה ביום שלישי, יש להתחיל לומר קדיש בליל שבת שלפניו עד סוף יום הפטירה. נהגו להדליק נר לעילוי נשמת ולעלות לבית העלמין ולאמר משניות ולאחריהם קדיש.

אבלות בשבת

שבת שבתוך השבעה נוהג את כל דיני אבלות. ועד סמוך לשקיעה ביום שישי מתנהג באבלותו ולפני השקיעה שוטף פניו ידיו ורגליו במים קרים, ומחליף את בגדיו. ולדעת בני אשכנז יש שנהגו להחליף רק את הבגד העליון. ואז במשך כל השבת נוהג אבלות בצנעה ובמוצאי שבת חוזר לאבלותו

אבלות בצנעה

מסמוך לשקיעת החמה ביום שישי יושב על כיסא ולא על הרצפה, מחליף את בגדיו ונעליו אבל להתקלח אסור. רק ישטוף פניו ידיו ורגליו, ובשבת אסור ביחסי אישות, ברחיצה במים חמים, וכן בלימוד תורה.

אבלות בבית הכנסת

כאשר נמצא בתוך ימי השבעה, כאשר בא להתפלל בבית הכנסת לא יעלה לתורה אפילו בשבת, וכן אבל כהן לא יישא כפיו, אולם אם הוא כהן יחיד ישא כפיו בשבת, ונכון שהבן האבל על אביו יעלה חזן, אבל שאר אבלים לא יעלו, אלא אם אין אדם אחר שיכול לעלות. כאשר  מתפללים בבית האבל אין אומרים תחנון. ובבית הכנסת שיש שם אבלים הציבור אומרים תחנון, והאבלים לא יאמרו תחנון,

מנהגים

עושים לימוד דרשות וברכות בימי השבעה, וביום השלושים, וביום השנה, את יום השבעה וביום והשלושים מונים מיום הקבורה. ויום השנה מונים מיום הפטירה.

להדליק נר לעילוי נשמת אפשר אפילו נר חשמלי.

נכון לעשות תפילות וברכות בבית האבל במנין.